עצירת נקודות העיכוב: אינפרא-אדום לעומת אוויר חם לייבוש שבבים
אם ביליתם זמן מה במפעל לייצור שבבים, אתם יודעים ששלב השטיפה הוא זה שבדרך כלל גורם לעיכובים. ייבוש השבבים הוא תהליך מעט מסובך.
ברוב המקומות עדיין משתמשים באוויר חם. אנו רואים זאת כל הזמן. אך הבעיה היא שבעצם מנסים לחמם את כל האוויר בחדר רק כדי להוריד מעט לחות מהשטח. צריך להעביר כמויות אדירות של אוויר, לחכות שהוא יתפשט… זה תהליך איטי מאוד.
העיכוב הוא הבעיה העיקרית.
אוויר חם תלוי בתהליך הקונווקציה – במילים אחרות, צריך לחכות שהחום יתפשט. בקווי ייצור בעלי קיבולת גבוהה, זה גורם לבזבוז כסף.
מנורות אינפרא-אדום פועלות בצורה שונה. הן אינן צריכות להתעסק עם האוויר – הן פשוט שולחות אנרגיה ישירות אל מולקולות המים על השבב. זה יעיל ומהיר.
אך אי אפשר פשוט להשתמש בכל מנורה. מכיוון שמדובר בתחנות שטיפה, יש צורך במנורות עמידות למים, עם מעטפות קוורץ שמונעות את חדירת הלחות.
זה לא קסם…
אינפרא-אדום פוגע במטרה מיד, מה שאומר שזמן הייבוש קוצר והקיבולת עולה. אך צריך להיות זהירים.
אינפרא-אדום בעל עוצמה גבוהה יוצר חום מקומי. אם המנורות ממוקמות במקום לא נכון או שהעוצמה גבוהה מדי, עלולים להיווצר נזקים לשבב. אי אפשר פשוט להחליף את המאוורר במנורה – צריך להתאים את המרחק והעוצמה כדי שלא לפגוע בשבב.
יישום בפועל
חברות רבות מעברות לשימוש באינפרא-אדום כשהן מעדכנות את קווי הייצור שלהן – ויש לכך סיבות טובות. זה חוסך הרבה מקום – אין צורך במאווררים גדולים ובמערכות אוורור מסובכות.
צריך רק לחבר את המנורות, להגדיר את הזמנים הרצויים, ומיד זמן הייבוש קוצר. חשוב לוודא שמערכת הקירור של המפעל יכולה להתמודד עם החום הנוצר, אחרת המפעל יהיה כמו סאונה.