מדוע חימום באמצעות קרינת אינפרא-אדום בוואקום הופך לפתרון המועדף בתהליכי ייצור
בואו נהיה כנים: תנורי חימום רגילים הופכים לאט לאט לדבר מיושן. רובנו עוזבים אותם ועוברים לשימוש במכשירי חימום באמצעות קרינת אינפרא-אדום בוואקום. זה לא קשור רק לצורך לעמוד בתקנים של חיסכון באנרגיה – השיטה הישנה פשוט לא יעילה.
חשבו על זה: כשמשתמשים באוויר חם, צריך להשקיע הרבה אנרגיה כדי לחמם נפח גדול של אוויר, רק כדי שהחום יגיע לשבב. זו בזבוז אנרגיה. חימום באמצעות קרינת אינפרא-אדום חוסך את הצורך באוויר – הוא משתמש בקרינה אלקטרומגנטית כדי לבצע את העבודה.
הקסם של חימום באמצעות קרינת אינפרא-אדום בוואקום
כשמוציאים את האוויר מהחלל, הדברים נהיים מעניינים יותר. בלי אוויר אין חמצון, וגם אין אפשרות שחומרים מזהמים יגיעו לשבב.
למנורות האינפרא-אדום יש פוטונים שחודרים ישירות לשכבה שצריך לחמם. ניתן להתאים את החום לטווחי הספיגה של החומרים השונים. החום מגיע דווקא למקום הנכון – לשבב – ולא רק מחמם את קירות התנור.
זה מהיר מאוד. אנו מדברים על הגעה לטמפרטורות הרצויות תוך שניות בודדות. זו יתרון גדול מבחינת חיסכון באנרגיה ובזמן.
שמירה על הסביבה (בלי בעיות)
תהליכי חימום מסורתיים דורשים שימוש בחומרים כימיים או חום גבוה, מה שגורם לשחרור של חומרים מזהמים לאוויר. אף אחד לא רוצה את זה. חימום באמצעות קרינת אינפרא-אדום הוא תהליך “יבש” – אין צורך בחומרים כימיים או בחום גבוה. אנו משתמשים במנורות קוורץ שאינן פולטות חומרים מזהמים.
בנוסף, בזכות שימוש ב-PWM לשליטה בקרינה, אין צורך להתמודד עם בעיות של עלייה יתר בטמפרטורה. אין צורך לבזבז אנרגיה כדי לשמור על טמפרטורה קבועה בתנור. מדובר בפתרון פשוט.
החסרונות בשימוש בטכנולוגיה זו
כמובן, לא הכל חיובי. מנורות אינפרא-אדום בעלות עוצמה גבוהה נהיות חמות מאוד בחלקים שבהם הן מותקנות. מכיוון שאין אוויר בוואקום שיכול לספוג את החום, אי אפשר להסתמך על תהליך של חימום על ידי אוויר.
יהיה צורך במערכת קירור מיוחדת עבור המנורות. אם הקירור אינו מתאים לעוצמת החום של המנורות, הן עלולות להישרף מוקדם מדי.
זו בעיה שצריך לפתור – צריך לוודא שהקרינה תהיה עוצמתית מספיק כדי שהתהליך יתבצע, אך בו זמנית צריך לשמור על הטמפרטורה בתוך התנור. אם החיסומים של התנור נפגעים, יש בעיה.