כיצד למנוע את האסון: כיצד לשמור על הוופרים שלכם נקיים כשהחימומים כושלים
אם עבדתם בעבר בייצור חיישני מימן, אתם יודעים איך זה עובד. משתמשים בלמפות אינפרא-אדום לחימום הוופרים מסיליקון. זה עובד טוב – עד שזה כבר לא עובד.
כשמשתמשים בלמפות אלו בתנאי ייצור אינטנסיביים, עולים סיכונים. אם צינור הקוורץ נשבר, זה לא רק נזק לנורה – זו אסון. שברי זכוכית ושאריות כימיות יכולים לפגוע בוופרים, וכך כל המוצרים שלכם נהרסים.
למה הצינורות האלו נשברים?
בדרך כלל זה קורה בגלל לחץ והלם. למפות אלו יש לחץ פנימי גדול מאוד. אם אוויר הקירור לא מגיע באופן אחיד לצינור, או אם משנים את המתח החשמלי במהירות רבה, הקוורץ לא יכול לעמוד בזה – הוא נשבר.
כיצד למנוע זאת?
אנו לא משתמשים בזכוכית רגילה – אנו משתמשים בקוורץ בעל טוהר גבוה. אנו משקיעים הרבה זמן בהתאמת עובי הקירות של הצינור – הם צריכים להיות דקים מספיק כדי שהחום יעבור דרכם, אך גם חזקים מספיק כדי לעמוד בלחץ.
יצירת “רשת בטיחות”
הדרך הטובה ביותר להתמודד עם כישלונות היא להניח שהם יקרו. במקום להשאיר את הלמפה חשופה, אנו מכסים אותה במערכת הגנה – ניתן לחשוב על זה כעל “מעטפת קוורץ”. אם הלמפה הפנימית נשברת, המעטפת תקלוט את כל השברים. אף שבר של זכוכית או חוטי טונגסטן לא יפגעו בוופרים.
תשומת לב לאלקטרודות
רוב השברים נגרמים בקצוות הלמפה בגלל פעילות חשמלית. על ידי שימוש באלקטרודות חזקות שיכולות להתאים את עצמן להתרחבות התרמית של הקוורץ, אנו מונעים את הלחץ הזה מלהצטבר.
הפשרה – וכיצד להתמודד איתה
הבעיה היא ששימוש במעטפת הגנה גורם לכך שחלק מהאנרגיה של האינפרא-אדום לא יגיע לוופרים. כנראה שתצטרכו להגדיל את עוצמת החשמל או לתת לוופרים זמן נוסף כדי להגיע לטמפרטורה הרצויה. עצתי: בדקו שוב את ההגדרות של ה-PID לאחר שמוסיפים את מערכת ההגנה. רצוי לוודא שאתם עדיין מגיעים לטמפרטורה הרצויה, בלי צורך בניחושים.
דבר אחרון: חברו את הלמפות למערכת עם הגנה מפני זרם יתר. עדיף שהמערכת תכבה את עצמה מאשר שהלמפה תישבר.